אלקנה בוחבוט. מסע של אמונה. חוסן. ואהבה גדולה לחיים.

שלום. אני אלקנה בוחבוט. בן לרוחמה ודוד. בעלה של רבקה. ואבא של ראם.

ביום השביעי באוקטובר הייתי חלק מצוות ההפקה של פסטיבל הנובה והמאשרום. ברגעי המתקפה בחרתי להישאר ולסייע לאחרים. מתוך אותם רגעים נחטפתי לעזה והובלתי אל מציאות ארוכה ומאתגרת.

במשך תקופת השבי החזקתי בלב דבר אחד. האמונה שאחזור הביתה אל חיק המשפחה שלי.

כשחזרתי גיליתי שהמסע לא הסתיים. הוא הפך למסע אחר. מסע של שיקום הגוף והנפש. של חזרה זהירה לחיים. ושל למידה מחדש של מי שאני היום.

אני משתף את הסיפור שלי מתוך רצון לתת כוח. לעורר תקווה. ולהזכיר שגם מתוך חשכה עמוקה אפשר לצמוח מחדש.

מגב הספר

"המחשבה על בני בן השלוש, שחיכה לי שנתיים בזמן שהייתי קבור בגיהינום של חמאס, היא מה שנתן לי את הכוח לשרוד את העינויים הקשים והאכזריים ביותר, את ההתעללות הנפשית, ואת הניסיונות לשבור אותי, להכות אותי, ולהרעיב אותי עד הקצה. הם נהנו ממראה המוות, וכל יום התפללתי לאור, והאור שלנו ניצח את החושך שלהם."

אחרי 783 ימים בגיהינום של חמאס, חמישים מטר מתחת לאדמה, אני מביא את סיפור חיי. 783 ימים בשבי חמאס. ספר שלוקח קוראים לחוויה אנושית עוצמתית ומטלטלת, ולסיפורים של חטופים שמעולם לא סופרו, ויוצר מסמך בעל חשיבות אנושית והיסטורית עמוקה.

למרות העינויים, הרעב, והמאבקים הנפשיים, החזקתי כל יום בתקווה לחזור לאשתי רבקה ולבני דוד רעם.

סיפור חיי מתחיל הרבה לפני החטיפה. עם שני אירועים בלתי נתפסים בהם חיי ניצלו בנס, ועם הפגישה שלי עם רבקה, שבחרה להתגייר ולהצטרף לעם היהודי, מבלי לדעת שבקרוב היא תהפוך לסמל של עוצמה.

בספר אני גם משתף רגעים של הישרדות ושאלות אקזיסטנציאליות. איך ברעב קיצוני הצלחתי להישאר בחיים. מה הייתה המשמעות של מרלין, הבובה השותקת שיצרתי בידיי. איך ציינו ראש השנה דרך ציור של דג. איך חפרתי בידיי מנהרה יחד עם השובים כדי להציל את חיי. ואילו מאבקים פסיכולוגיים התרחשו בינינו.

גם כשגופי נחלש והפך לעצמות מצולקות וחולות, המשכתי לראות את האור מול אלה שמטרת חייהם הייתה מוות. בסוף האור ניצח. וחזרתי משם חי.

אני עומד להתחיל סיבוב הרצאות בישראל וברחבי העולם, שם אשתף את סיפורי בקול שלי כפי שהוא.

בהרצאות שלי אדבר על תקווה במצבים קיצוניים. על חוסן נפשי מול פחד ואי-ודאות. על אהבה ומשפחה ככוח שמציל חיים. על אחריות ומנהיגות ברגעי משבר. ועל הדרך המורכבת של החיים אחרי החזרה מהשבי.

כחלק מסיבוב ההרצאות אפגוש ארגונים. מוסדות חינוכיים ואקדמיים. צוותים טיפוליים. חברות. קהילות. וכנסים מקצועיים.

בכל מפגש אביא את ליבי כפי שהוא. באמת. ברכות ובכאב. ברגעים של שמחה שקטה. ובהשראה. מתוך משאלה עמוקה לעורר כוח פנימי בכל אדם שיושב מולי.

אני רוצה להזמין הרצאה.